הגנה מן הצדק
הגנה מן הצדק היא דוקטרינה משפטית אשר הוכרה בפסיקה הישראלית בשנת 1994, ע"פ דוקטרינה זו רשאי בית המשפט לבטל אישום אשר הגשתו או בירורו עומדים בסתירה לעקרונות של צדק והגינות משפטית, בית המשפט העליון הכיר לראשונה בדוקטרינה זו בפס"ד יפת, שם קבע בית המשפט כי דוקטרינה זו תתקבל רק במקרים נדירים ביותר בהם התנהגות הרשות הציבורית היא קיצונית, המבחן שקבע בית המשפט בפס"ד יפת מתחלק ל-2:
- האם יש באפשרות בית המשפט להעניק לנאשם משפט הוגן?
- האם יש בניהול המשפט פגיעה כלשהי בחוש הצדק וההגינות?
בפס"ד יפת נאמר- "התנהגות שערורייתית שיש בה משום רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשם. מדובר במקרים בהם המצפון מזדעזע ותחושת הצדק האוניברסלי נפגעת."
בשנים שחלפו מאז פס"ד יפת, השימוש בדוקטרינה נעשה במקרים קיצוניים בלבד, מקרים ספורים בהם החליט בית המשפט שנעשה לנאשם עוול בלתי רגיל, אולם במרוצת השנים עוגנה טענת ה"הגנה מן הצדק" ובשנת 2007 היא קיבלה תוקף חוקתי כטענה מקדמית בהוראות סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי, בעקבות החקיקה והפסיקה (פס"ד בורוביץ) ובעקבות מקרים רבים אשר מגיעים לבתי המשפט ומהם עולה תחושה של חוסר הגינות הורחב השימוש בדוקטרינה גם למקרים פחות יוצאי דופן, לדוגמא-
-אם נתגלתה אכיפה בררנית.
-מקרים בהם הוכח כי העבירה נעשתה בתום לב והרשעת הנאשם תגרום לעיוות דין צורם.
-אם הרשויות השתהו משך זמן ארוך ובלתי סביר עד שהגישו את האישום.
-מקרים בהם התרשלו הרשויות בניהול התיק והרשעתו של הנאשם תפגע בתחושת הצדק.
כיום ניתן לראות מקרים לא מעטים בהם בוטלו כתבי אישום על ידי בית המשפט, כתבי האישום שבוטלו עוסקים בעיקר בנושאי תכנון ובניה ואיכות הסביבה .
זיכוי בעבירות תכנון ובניה עקב שיקולי הגנה מן הצדק
ת.פ -03/06/0004066- ביום 13.12.09 זיכה בית המשפט משיבים מעבירה של שימוש חורג, המשיבים זוכו גם בערעור שהוגש נגדם כל זאת מטעמי הגנה מן הצדק, כך אומרת השופטת בפסקה 4 לפס"ד-
"המשיבים רכשו את היחידה כדירה לפני עשרות שנים בידיעה שמדובר
בנכס שנרשם הן בספרי המקרקעין והן בקובץ הארנונה כדירת מגורים.
בהתבסס על נתונים אלה ובהיעדר מידע אחר עשו בה המשיבים שימוש
כדירה, וזאת כאשר מעולם לא הוזהרו ולא הודע להם אחרת על ידי הרשויות.
בית משפט קמא השתכנע, כי בנסיבות המקרה, לא הייתה למשיבים כל אפשרות
לדעת שמדובר במחסן ולא בדירת חצי חדר, כפי שנרשמה, ולפיכך קבע, כי
השימוש למגורים נעשה בתום לב, והרשעתם של המשיבים בדין נוגדת
את עקרונות הצדק וההגינות המשפטית …"
פס"ד חדש יותר הוא –מדינת ישראל נגד רבינוביץ ת.פ 7332/10– בו זוכו הנאשמים משימוש אסור ביחידה אשר נמצאת בקומת מרתף, כבוד השופט קבע כי הרשויות התמהמהו יתר על המידה, קרוב לארבעים שנה בטרם השמיעו קולם והגישו תביעה נגד הנאשמים, השופט פסק כי התמהמהות זו מטה את הכף בצורה משמעותית לטובת הנאשמים, במקרה זה דובר בדירה שנבנתה על גג בניין, השופט פסק כי השנים הרבות הפכו את הדירה לעובדה מוגמרת וכעת הרשעתם של הנאשמים תוביל לעיוות דין משמעותי ועקב כך זיכה את הנאשמים תוך השענות על טענת ההגנה מן הצדק.
משרדינו מתמחה בדיני התכנון והבניה, מניסיוננו שימוש נכון ויעיל בטענת ההגנה מן הצדק תלוי בבחירת ייצוג מקצועי והולם, אנו עומדים לרשותכם בכל בעיה ושאלה הקשורה לנושא ונשמח לתת לכם שירות.
אין לראות בתוכן מאמר זה משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי.
