לאישה היוצאת לחופשת לידה, הזכות לשוב לעבודתה לאחר חופשת הלידה, ואסור לפטר אותה במשך 45 יום מיום שובה מחופשת הלידה, וזאת מכוח חוק עבודת נשים. מהו הרציונל לכך? לאישה השבה מחופשת לידה הזכות לעבוד, וזאת בכדי להוכיח את כישוריה לאחר חופשת הלידה. במילים אחרות, במידה ומעסיק בוחר לשלם את שכרה, אך לא להעסיק אותה במשך 45 הימים שלאחר חופשת לידתה, אין הוא יוצא ידי חובתו.

הרציונל הוא שאישה ששהתה כ- 3 חודשים בביתה לצורך מימוש חופשת הלידה, לא התעדכנה בחידושים במקום עבודתה במשך שלושה חודשים, ועל כן, היא חשופה לסכנת פיטורין שכן נוצר בעבודתה פער בן שלושה חודשים אותו עליה "להשלים". למעשה 45 הימים שבהם נאסר על המעסיק לפטרה ושבהם הוא חייב להעסיקה (תוך שאינו מורשה לפטור את עצמו ב"תשלום כספי" גרידא), מהווים הזדמנות לאישה שהחמיצה כשלושה חודשי עבודה, לשוב ולהתעדכן בנעשה במקום העבודה, "להדביק פערים" ו"להוכיח את כישוריה".

בכך מצטרף חיקוק זה, אשר אוסר על פיטורי אישה בחופשת לידה, לשורה של חיקוקים אשר מגינים על קבוצות מוחלשות החשופות לאפליה אסורה, מפני פירותיה המורעלים של האפליה.

מעביד אשר מפטר אישה במהלך חופשת לידה או הריון, ינסה, לעולם, לתרץ זאת בכשלים בעבודתה מתוך מטרה להסוות את כוונתו האמיתית – בשיקולים רציונלים, ותוך השמת מכשול לעובדת.

אנו במשרד עורכי דין יעל מנדלוביץ נוכל להפריד את המוץ מן התבן ולהראות כיצד מעביד אשר פניו לפיטורין שרירותיים של עובדת בחופשת לידה מסווה את כוונתו הפסולה, בנחזות של שיקולים ענייניים:

לאחר שנחשוף את השיקולים הפסולים שעמדו ביסוד הפיטורין האסורים, נוכל לפנות לבית הדין לעבודה בבקשה לצו המורה להשיב את העובדת לעבודתה, וזאת בהסתמך על הסעיפים בחוק עבודת נשים האוסרים על פיטורי עובדת בשעת חופשת לידה. כמובן שלצד הבקשה לצו מניעה נגיש תביעה חליפית לפיצוי כספי בגין הפרת הוראותיו של חוק עבודת נשים ע"י המעביד, וכן לפיצוי העובדת על הנזקים הכספיים שנגרמו לה עקב אי השבתה לעבודה לאחר חופשת הלידה.

אם את שוהה בביתך בחופשת לידה, וחשה כי הקרקע נשמטת תחת רגליך במקום העבודה, וכי את חשה כי מישהו אחר מקבל את התפקיד שבעבר מילאת טרם יציאתך לחופשת הלידה, זהו הזמן להתקשר לצורך קבלת יעוץ משפטי, שכן מוטב לא להמתין עד להודעת הפיטורין בפועל.