הגנה מן הצדק בעבירות תכנון ובניה
הגנה מן הצדק הגנה מן הצדק היא דוקטרינה משפטית אשר הוכרה בפסיקה הישראלית בשנת 1994, ע"פ דוקטרינה זו רשאי בית המשפט לבטל אישום אשר הגשתו או בירורו עומדים בסתירה לעקרונות של צדק והגינות משפטית, בית המשפט העליון הכיר לראשונה בדוקטרינה זו בפס"ד יפת, שם קבע בית המשפט כי דוקטרינה זו תתקבל רק במקרים נדירים ביותר […]
תיקון של צו רישום בבית משותף
מדובר בהליך אשר במסגרתו מבקש אחד הצדדים הנוגעים למבנה המשותף לשנות את פרטי הרישום הכלולים בצו רישומו של הבית המשותף, תחת תיקון הצו אפשר לשנות את הרישום בלשכת המקרקעין ולהציג שינויים כמו העברה של הצמדה מדירה לדירה או בנייה של חדר נוסף על אחד הגגות, חלוקה מחודשת של החניות ועוד, שינויים אלו משביחים את הנכס […]
חובת ההתחשבות בשכנים בבית משותף
חובת ההתחשבות בשכנים בבית משותף אינה רק חובה חברתית, אלא גם חובה משפטית. שכנות טובה אינה אך ורק קוד נימוס, למעשה, החובה להתחשב בשכנים במסגרת החיים בבית משותף מעוגנת בשורה ארוכה של פסקי דין בתחום דיני הבתים המשותפים שהמפורסם שבהם הוא פסק הדין בעניין רע"א 6339/97 – משה רוקר ואח' נ' משה סלומון ו-3 אח' […]
השכן בנה פרגולה וגרם נזק ואי נוחות לסובבים. האם ניתן להתנגד?
בקרב בעלי דירות גן נפוצה התופעה של בניית פרגולות בחצר הדירה. האם בניית פרגולה כמוה כשיפוץ פנימי בדירה אשר אינו דורש פנייה לוועדה המקומית לתכנון ובניה, או שמא, בניית פרגולה דורשת היתר? כמו כן, האם נדרשת הסכמת השכנים לצורך בניית פרגולה? האם נתונה לשכנים אפשרות להתנגד לעצם בנייתה של פרגולה בנסיבות מסוימות? להקמת פרגולה דרוש […]
הצמדת חלקים מן הרכוש המשותף בבית משותף לדירה ספציפית
האם אחד השכנים רשאי להצמיד לדירתו חלקים מן הרכוש המשותף ובאלו נסיבות? לא אחת מבקש אחד השכנים בבית משותף להרחיב את דירתו ולהצמיד לה חלק מן החצר, או אף לבנות על הגג, או להשתמש במרתף הבית לצרכיו. ברם, אין הוא יכול לעשות זאת על דעת עצמו והוא חייב לעשות כן לפי הוראות חוק המקרקעין, התשכ"ט […]
כאשר הרשות מפקיעה קרקע אך לא משתמשת בקרקע לצרכי ציבור עליה להשיב את הקרקע לבעליה
מנהל מקרקעי ישראל מפקיע מפלוני קרקע, לצרכי ציבור, ברם, לא נעשה כל שימוש בפועל בקרקע לצרכי ציבור. האם היעדר השימוש של המדינה בקרקע לצרכי ציבור מקימה לבעלים של הקרקע זכות לקבל בחזרה את הקרקע לידיו ולדרוש את בטלותה של ההפקעה? שאלה זו נדונה בבג"ץ 2390/96 קרסיק ואח' נ' מ"י, מנהל מקרקעי ישראל ואח", פ"ד נה(2) […]
מהו בית משותף וכיצד הוא נרשם?
בית משותף הינו יחידת מקרקעין, וככזו, חל עליה כלל האחדות, היינו, היא בלתי ניתנת להפרדה. אלא שזהו הכלל, והחריג לכלל מצוי בדיני הבתים המשותפים שבפרק ו' לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969 אשר סעיף 54 לו, הדן בבעלות נפרדת בדירות וקובע כי "על אף האמור בסעיף 13 תהא דירה בבית משותף נושא נפרד לבעלות, לזכויות ולעסקאות". […]
מהי פגיעה תכנונית שאינה עולה על הסביר ואינה מצדיקה תשלום פיצויים?
אדם הוא בעלים של קרקע אשר על פי תוכנית המתאר ניתן לבנות עליה 5 יחידות דיור. הוראות התכנון והבניה משתנות, באופן שלא מאפשר עוד לבנות בצפיפות דיור, וכעת ניתן לבנות על מקרקעין אלו אך ורק 4 יחידות דיור. האם הבעלים של המקרקעין זכאי לפיצוי מכוח סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 בגין פגיעה […]
גם כשהרשות מפקיעה 40% מן הקרקע "בלבד", עליה לשלם פיצוי לנפקע
דיני ההפקעה קובעים כי מקום בו מפקיעה הרשות כ 100% מן הקרקע, חייבת הרשות לשלם לנפקע פיצוי מלא. לכאורה, על פי אותו הגיון, הפקעה של 40% מן הקרקע צריכה להוביל לפיצוי יחסי בסך של 40%. מסתבר, שההיגיון של הרשות המנהלית שונה, ולמעשה, עד לא מזמן, הפקעה של 40% מערך הקרקע לא זיכתה את הנפקע בכל […]
