עירייה הטילה על בית עסק שומת ארנונה נמוכה בשל טעות בסיווג הנכס. בהתגלות הטעות עולה השאלה אם הרשות רשאית "לתקן" בדיעבד את השומה, או שמא יש להותיר את בית העסק נהנה מן הטעות. שאלה זו נדונה בעע"ם 4068/10 עיריית חולון נ' קר פרי בע"מ (ניתן: 20.12.2011).
השאלה הפרשנית
באותה פרשה נדרש בית המשפט לפרשנות "תקנות ההקפאה", האוסרות על הרשויות המקומיות לשנות את סיווג הנכסים בתחומן לצורכי ארנונה ללא אישור השרים. השאלה הייתה אם הכלל חוסם גם תיקון של טעות סיווג שנעשתה על ידי הרשות.
תכלית עקרון השוויון
בית המשפט קבע כי אחת התכליות של חקיקת המשנה של הרשות המוניציפלית, ושל החקיקה בכלל, היא קידום עקרון השוויון. בהמשך להלכה שנקבעה בעע"ם 5967/07 רז (זרוג) נ' עיריית ראשון לציון (פורסם בנבו, 8.2.2011), נקבע באותה פרשה כי:
"מיסוי הסוטה מהסיווג הראוי של הנכס בר השומה יוצר ממילא הקלה במיסוי של פלוני, שפירושה הוא, איפה, על דרך העיקרון, הכבדה במיסוי על פלמוני".
לפיכך, כל מנגנון המשמר את הטעות לאורך זמן, הוא מנגנון שמשתמר על חשבון נישומים אחרים שמשלמים על פי הסיווג הנכון. רק האפשרות של הרשות לתקן בדיעבד את הטעות מאפשרת הטלת שומה שוויונית על כלל הנישומים.
הא-סימטריה שמונעת ההלכה
בית המשפט הוסיף כי פרשנות המגבילה את הרשות מלתקן טעות יוצרת א-סימטריה לא רצויה בין הרשות לבין הנישומים: הנישום היחיד רשאי לבקש שינוי בסיווג נכסו אך הרשות עצמה מנועה מלעשות כן ללא אישור השרים. בנסיבות אלו, פרשנות המאפשרת לרשות לתקן טעות בסיווג היא הפרשנות העולה בקנה אחד עם תכלית ההסדר ועם עקרון השוויון בין נישומים.