בקרב בעלי דירות גן נפוצה התופעה של בניית פרגולות בחצר הדירה. עולה השאלה אם בניית פרגולה דומה לשיפוץ פנימי שאינו דורש פנייה לוועדה המקומית לתכנון ובניה, או שדרוש לה היתר; וכן אם בנייתה כפופה להסכמת השכנים ואם נתונה לשכנים אפשרות להתנגד לבנייתה בנסיבות מסוימות.
פרגולה במסגרת התכנון והבניה
הקמת פרגולה מצריכה היתר בניה, בהתאם לתקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת), התשס"ג-2003. תקנות אלו מסדירות תוספות בניה בהיקפים קטנים יחסית, המחייבות היתר אך נשמעות בהליך פשוט ומקוצר ביחס להליך הרגיל.
פרגולה מוגדרת בתקנות כ"מבנה בלא קירות, שתקרתו משטח הצללה מישורי ואינו משופע או נטוי, הנסמך על עמודים, ובלבד שהמרווחים בין החלקים האטומים של משטח ההצללה מחולקים באופן שווה ומהווים 40% לפחות ממנו". כלומר, פרגולה תיחשב כ"עבודה מצומצמת" כל עוד לא קירו אותה ולא אטמו את משטח ההצללה.
פרגולה שהפכה לסככה אטומה
אם בנייה שאושרה כפרגולה קירו או אטמו את משטח ההצללה שלה, היא כבר אינה פרגולה במובן התקנות, אלא שימוש באחוזי בניה החורג מן ההיתר המקורי. בנייה כזו בבית משותף עשויה להיעשות גם בניגוד להסכמת הדיירים, ובאופן שחוסם את זרימת האוויר הטבעית ופוגע בנוחות ובאיכות חייהם. במצב כזה, הדיירים שנפגעו רשאים לפנות לוועדה המקומית לתכנון ולבניה ולבקש את השבת המצב לקדמותו, וכן לפתוח הליכים בתחום עבירות תכנון ובניה ככל שמדובר בבנייה שחורגת מן ההיתר.
פרגולה שניתן לה היתר ובכל זאת גורמת נזק
גם פרגולה שהוקמה בהיתר עשויה לגרום נזק או מטרד שכן, למשל בהיותה משמשת כאמצעי טיפוס לדירות בקומה הראשונה. סעיף 5(א) לתקנות התכנון והבניה קובע כי "הוועדה רשאית לקבוע תנאים נוספים למתן היתר, בכל הנוגע ליציבות הבניין, לעיצובו האדריכלי ולבטיחות הציבור". במסגרת זו, שכן שנפגע מהקמת הפרגולה רשאי להביא את טענותיו בפני הוועדה המקומית ולבקש שילקחו בחשבון בהחלטה על ההיתר.