עירייה חייבה בית עסק - משתלה - בארנונה חסרה במשך שנים, בשל טעות במדידת שטחו. בהתגלות הטעות עולה השאלה אם הרשות רשאית לתקן את הטעות רטרואקטיבית ולהטיל על בעל העסק חיוב לשנים אחורנית. השאלה נדונה בעמ"נ (ת"א) 26594-05-11 משתלת בית הירוק (1989) בע"מ נ' מנהלת הארנונה, המחלקה למים וגביה, עיריית רמת גן (פורסם בנבו, 2012).
הקשר להלכת חניוני קפלן
בית המשפט נדרש להבחין את המקרה מהלכת חניוני קפלן, שנפסקה בעמ"נ (ת"א) 270-08 חניוני קפלן בע"מ נ' מנהל הארנונה של עיריית רחובות (ניתן: 3.2.2011). באותה הלכה נקבע כי "אין איסור גורף לתקן למפרע חיובי ארנונה", אך נקבע גם כי "רק במקרים מיוחדים קיימת הצדקה לשינוי רטרואקטיבי של חיוב הארנונה, וכל מקרה ייבחן לגופו".
בעניין חניוני קפלן עסקה הטעות בשינוי סיווג של אזור החיוב, שינוי שלא הובא לידיעת בית העסק במשך שש שנים. נפסק כי בית העסק לא הודע על שינוי הסיווג ולא נדרש לברר זאת, וכי הרשות התרשלה באי-יידוע. אינטרס ההסתמכות של בית העסק עמד לזכותו, ונקבע כי על העסק לשלם ארנונה מוגברת רק מן הרגע שהדבר הובא לידיעתו.
ההבחנה: טעות מדידה לעומת טעות סיווג
בעניין משתלת בית הירוק קבע בית המשפט כי הלכת חניוני קפלן אינה חלה על המקרה הנדון. ההבחנה היא במהות הטעות: בעניין חניוני קפלן הטעות הייתה טעות בסיווג, שבדרך כלל אינה ידועה לנישום ואין הוא נדרש להתחקות אחריה. בעניין המשתלה, לעומת זאת, לא הייתה טעות בסיווג העסק כ"קרקע חקלאית" ולא כ"משתלה", אלא טעות מספרית במדידת השטח של הנכס.
לטעות מספרית במדידה לא חלים אותם שיקולים של אינטרס הסתמכות בעוצמה דומה. השטח של הנכס הוא נתון עובדתי הנמצא בידיעת הנישום עצמו, והוא מסוגל לאתר טעות מדידה ביחס לשטח שמופיע בשומה שמוטלת עליו. בהתאם לכך, בית המשפט פסק כי במצב של טעות מדידה רשאית הרשות לגבות ארנונה רטרואקטיבית.