מתנה היא הקניית נכס שלא בתמורה, כהגדרתה בחוק המתנה, התשכ"ח-1968. חוזה מתנה הוא הסכם ייחודי, שנערך בדרך כלל מתוך מניעים של רצון טוב, ולעיתים קרובות מבטא קרבה משפחתית בין הצדדים. בשל היעדר מרכיב התמורה, ההסדר המשפטי שונה ממסגרתם של חוזים אחרים, ומאפשר לנותן המתנה הקלות מסוימות.
מעמדו של חוזה מתנה
על חוזה מתנה חלים דיני החוזים הכלליים: חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, וחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970. תחתיהם נדרשת גמירת דעת, תום לב, הצעה וקיבול. לצד זאת, חוק המתנה כולל דינים מיוחדים, ובכלל זה דרישת כתב לפי סעיף 5(א) לחוק, החלה גם על מתנת מיטלטלין. דרישה זו שונה מן הכלל בחוזים רגילים, שניתן לערוך בעל פה (למעט חריגים).
סוגי מתנות
מתנה יכולה לעמוד בפני עצמה או להיות כפופה לתנאי. המתנה מתחלקת לשני סוגים עיקריים:
-
חוזה מתנה על תנאי מתלה - החוזה נכרת ומחייב, אך אינו מתחיל להתבצע בפועל עד אשר יתקיים התנאי המתלה. דוגמה: התחייבות הורה להעביר במתנה דירה לבנו כאשר זה יתחתן.
-
חוזה מתנה על תנאי מפסיק - החוזה מתחיל להתבצע מיד עם חתימתו, אולם הוא ייפסק אם יתקיים התנאי המפסיק. דוגמה: התחייבות אב להעביר סכום קבוע לבתו כל עוד היא נשואה; אם הנישואים יסתיימו, תוקף המתנה פוקע והסכום מוחזר לנותן.
דרישת הכתב והיקפה
סעיף 5 לחוק המתנה דורש כתב להתחייבות לתת מתנה. ההתחייבות יכולה ללבוש שתי צורות: התחייבות עתידית של הנותן להעניק את הזכות הקניינית במועד שבו יזכה בה (כשהמקרקעין יעברו לבעלותו), או המחאת הזכות הקיימת של הנותן לטובת מקבל המתנה.
נסיבות לחזרה מהתחייבות
סעיף 5 לחוק המתנה מונה שלוש נסיבות שבהן רשאי הנותן לחזור בו מהתחייבותו:
- כל עוד המקבל לא שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות.
- כאשר ההחזרה נובעת משינוי קיצוני בהתנהגות המקבל כלפי הנותן.
- כאשר חלה הרעה משמעותית במצבו הכלכלי של הנותן.
בהתקיים אחת מן הנסיבות, רשאי הנותן לחזור בו מהתחייבותו - אך זאת רק כל עוד המתנה טרם הוקנתה. אם המתנה כבר הועברה בפועל, ביטולה מצריך נקיטת צעדים אחרים, ולא ביטול חד-צדדי על בסיס סעיף 5.